אומרים שמנהיג שואב את המנהיגות שלו בראש ובראשונה מהסמכות הניתנת לו ואותה המקרין. וזה נכון: הבסיס למנהיגות היא הסמכות.
מהי סמכות?
סמכות היא יכולת של בן אדם מסוים או ארגון, להכפיף דפוסי התנהגות מסוימים על אדם כלשהו. סמכות מתקיימת מתוקף כוח חברתי מסוים.
כוח זה עשוי להיות ממשי (כדוגמת איום בפגיעה פיזית) או מדומה (כדוגמת הליכת מאמינים בעקבות גורו).
הכוח נקבע על שום השימוש האפשרי בסנקציה: פעולה הפוגעת באדם שאינו מציית לסמכות או מאיים עליה, על מנת להביא לקיומו של כוח חברתי. סמכות עשויה להתקיים בשני תנאים: באופן ישיר בתוקף קיומו של כוח ממשי, או לנבוע מלגיטימציה אותה מעניק הנתון לסמכות לבעליה. במובן זה, יכולת הפעלה של סמכות תלויה בכך שהיא כבר קיימת. דוגמה: סמכות של שליט מדינה, נובעת מכך שמשטרה כלשהי תעניש פרטים שאינם מצייתים לסמכותו. אנשי המשטרה נשמעים לשליט ולחוקיו, משום שהם עצמם נתונים לאיום המשטרה. אם יחליטו כל אנשי המדינה לכפור בסמכותו של השליט, אזי סמכותו תשלל, אך עצם העובדה כי הסמכות קיימת באופן חלקי, מאפשרת לה להיות מלאה – מתוך הערך "סמכות" ב-ויקיפדיה.
שלושת סוגי הסמכות
1. סמכות מכוח העמדה – תואר התפקיד או הדרגה.
2. סמכות מכוח האישיות – היכולת להחדיר השראה, לשכנע, להביא אנשים למצב של הליכה אחרי "המנהיג שלי."
3. סמכות הידע – ניהולי, טכני או מקצועי.
ניתוח סוגי הסמכות
סמכות מכוח העמדה עשויה לשמש כנקודת המוצא. אולם, ניתן לקיימה ולהשתמש בה בצורה אפקטיביות רק על ידי הפעלת סמכות מסוג שני ושלישי. משמעות הדבר היא שימוש בכישורים הטבעיים ובידע, מתוך הבנה כיצד מנהיגים מבצעים את תפקידיהם, תוך התייחסות מיוחדת לשיטות הטיפול במשימה ובצרכי אנשים, בהתאם לדרישות המצב. ללא שילוב מושכל של שלושת סוגי הסמכות, העובדים לא ינועו באופן המיטבי, ואין 100% הצלחה, אך החוכמה היא להפעיל א המשקל המירבי על בסיס האישיות , הידע והניסיון.
לפניכם מצגת וידאו מעניינת הנותנת זווית נוספת על סמכות מול מנהיגות והקשר ביניהן.
נמצא תחת: סמכות
