צ'סטר ברנרד, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק בעבר, כותב בספרו, "תפקידי המנהל", את הדברים הבאים:
"מנהיג טוב עשוי לעתים ליצור רושם כי הוא ברנש די טיפש, פונקציונר לצורכי בוררות, ערוץ תקשורת ומי שגונב רעיונות מאחרים. הדבר נכון במידה מסוימת. עליו להיות טיפש דיו כדי להקשיב הרבה. ברור כי עליו לשמש כבורר כדי לשמור על סדר ולעתים עליו להיות מרכז של תקשורת. לו השתמש רק ברעיונות משלו, היה פועל כתזמורת של איש אחד, במקום כמנצח טוב וזוהי בעצם מהות המנהיג, או כך לפחות צריך להיות."
מניתוח מעשי המנהיגים עולה נקודהמ רכזית אחת – המנהיג וקבוצתו תלויים זה בזה. הוא מנהיג והם הולכים אחריו. אולם, הוא תלוי בהם כשם שהם תלויים בו.
אד קרלסון, האדם שביצע מפנה מוצלח בחברת התעופה האמריקאית, "יונייטד איירליינס", סבור כי מנהיג, גם אם הוא משפיע על כפיפיו, צריך להתייחס אליהם בכבוד ובאמון. הוא שותף לדעת צ'סטר ברנרד כי במידה מסוימת עובדים מאצילים כלפי מעלה את הסמכות להחלטות ארגוניות ובעשותם כך הם מעניקים הצדקה לאלו שמעליהם לתת הוראות לכפופים להם.
יחד עם זאת, מנהיגות עדיין נראית כמשהו מופשט. אחת הסכנות הטמונות בניתוח מנהיגים במושגים אלו היא משיכה כלפי המסתורין שבה. באקדמיה פיתחו מספר תיאוריות אודות התנהגות המנהיג.
המילה "תיאוריה" מעוררת בנו תחושה של דיבורים בלי תכל'ס, אך אסור לנו למהר לקטול אותה. יש לזכור כי תיאוריה טובה היא דבר מעשי מאד, מבוססת על צפייה, מחקר וניתוח הנעשים בצורה נכונה. אנשים מוסמכים לומדים את התוצאות בפועל ואת אופני ההתנהגות התורמים לתוצאות אלו, וכך אנו כמנהלים נקרא ונפנים את התיאוריה בדיוק במקום בו היא תפגוש אותנו בחיים הניהוליים שלנו.
נמצא תחת: כריזמה, מנהיגות, מנהיגות ניהולית, מנהיגות עסקית | מתויג: אד רקלסון, ג'נרל אלקטריק, יונייטד איירליינס, מנהיגים, צ'סטר ברנארד, תיאוריה





