מהו מנהיג מכונן בהקשר הישראלי

פרופסור יחזקאל דרור -מנהיגות מכוננת

כתבתי כאן רבות על מנהיגים וסוגי מנהיגים והיום רציתי להתמקד במושג "מנהיג מכונן".

מנהיגות מכוננת היא מנהיגות המניחה יסודות איתנים לעתיד חדש וטוב יותר.  ניתן לקרוא לה גם "מנהיגות מהפכנית" או "מנהיגות מגשימה חזון".

דוגמא בולטת למנהיגים מכוננים הם בנימין זאב הרצל ודוד בן גוריון, שהניחו וכוננו את היסוד להקמתה של מדינת ישראל. אולם, אם מדברים על מנהיגים בישראל, ומאחר והמושג "מהפכה" בדרך מתקשר למשהו אלים, המתבצע בתהליך קצר, הכרוך בשינוי רדיקלי של המשטר, הרבה מעבר לדרוש כאן, אני מעדיף את ההגדרה של פרופסור יחזקאל דרור ל "מנהיגות מכוננת".

דרור מתייחס למושג כמהות הליבה של המנהיג, להבדיל ממאפייני מעטפת השונים מאחד לשני, שכל מנהיג צריך להתאימם לנסיבות הממשיות בהן הוא פועל. המושג הוא גם יחסי, דהיינו, מנהיג יכול להיות "מכונן" יותר או פחות. יחד עם זאת, הוא מנוגד לחלוטין למושגים כגון "מנהיג משמר" או "מנהיג משפר", משום שמנהיג מכונן מצטיין בעיקר בהנחת יסודות חדשים לעתידה של ישראל בתחומים מרכזיים רבים וחשובים.

שאלה שיכולה לתרום להבנת המושג היא: "מהי האג'נדה של מנהיג מסוים?"

ניתן לבדוק זאת במבט לאחור, באמצעות מחקר היסטורי, או במבט קדימה, על ידי בדיקת התנהלותו והתבטאויותיו של המנהיג.

אם התשובה היא: "לנהל את המדינה" אז ברור שאין המדובר במנהיג מכונן. ייחודו של מנהיג מכונן הוא במאמציו המודעים לעצב את העתיד לטובה תוך ראייה ארוכת טווח. זאת, תוך התמקדות בגורמי עומק המשפיעים על זרמי ההיסטוריה, בנבדל מעיסוק יתר באירועים שוטפים, שרובם אינם אלא כקצף על פני המים המאבד כל משמעות כעבור זמן קצר. במבט לאחור, בהיסטוריה של מדינות ישנם מנהיגים שהיו מכוננים למעשה, למרות שלא התכוונו מראש ולא היו מודעים לכך.

מנהיגות פוליטת מכוננת – הצורך במשטר נישאותי

למערכת הפוליטית בישראל נועד תפקיד מרכזי, פוטנציאלית, בעיצוב עתידה המשגשג של המדינה השאלה אם מבחינה מנהיגותית היא מסוגלת למלא תפקיד זה. יש לשנות בדחיפות את עקרונות המשטר, כמובן במסגרת ערכי הדמוקרטיה.

להערכתי, מעבר למשטר נשיאותי או מעין־נשיאותי הוא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, להבטחת ריכוז עוצמה דמוקרטית ויכולת למשול, שהם הכרחיים להנחת יסודות לישראל כמדינה משגשגת לאורך זמן. אולם, בדומה למגמות במדינות דמוקרטיות אחרות וגם יותר מכך, הגורם היחיד והחשוב ביותר בפעולת המערכת הפוליטית הוא המנהיגות הבכירה. יתר על כן, רק מנהיגות זו יכולה לבצע את הרפורמות הדרושות במשטר, הגם שתצטרך לעמול קשה לגייס את התמיכה הציבורית החיונית לכך. המסקנה מכך היא שטיבם של מנהיגיה הבכירים של ישראל הוא גורם קריטי ואולי מכריע בעיצוב עתידה, אם לשגשוג, או אם לשקיעה ואף למפולת, מה עוד שמנהיגות מעולה היא חיונית כדי להסביר נכוחה את מצבה וצרכיה של ישראל לציבור הרחב, ולגייס את תמיכתו לצעדים הדרושים, כולל הרס־יוצר כואב.

פרופ' דרור אומר, ואני מסכים איתו, כי יש הכרח בטיפוס חדש של "מנהיגות מכוננת" , טיפוס המנהיג הדרוש למדינה תלוי במצבה, על סביבותיה, ובאתגרים הניצבים בפניה. מצבה של ישראל בעתיד הנראה לעין, עד אמצע המאה העשרים־ואחת וקרוב לוודאי שגם לאחר מכן, מחייב מה שאני מכנה בשם "מנהיגות מכוננת", דהיינו, מנהיגות המניחה יסודות חדשים, בחלקם, לעתיד המדינה. הדבר נכון גם במדינות אחרות, שכן בסיסי העבר אינם הולמים עוד את נסיבות העתיד שלקראתו דוהרת האנושות בכללותה.

תפקוד מנהיגים במצבים שונים – מחקר על טייסים כמנהיגים

קיימים שני פרויקטים של מחקר אשר מרחיבים את ההבחנה בין צרכי משימה ובין צרכי האנשים, ועוסקים ביחסים שבין התנהגות המנהיג והתפוקה. ניתוח הפרויקטים הללו תורמים להבנה עמוקה יותר של תפקוד מנהיגים במצבים שונים ומכוונים לעבר ניתוח "חוק המצב" והצורך במה שכונה "מנהיגות מצבית".

מהי מנהיגות באוויר?

החוקרים הלפין ו- וינר (Halpin & Winer), חקרו מנהיגות בצוותי אוויר כדי לסייע בבחירת קברניטים. החוקרים השיגו נתונים לגבי הדרך שבה מפקדים נוכחיים מבצעים את תפקודי המנהיגות שלהם. הם גם בדקו מה חושבים על מפקדים אלו הממונים עליהם וכפיפיהם .המחקר הצביע על שני ממדים עיקריים של מנהיגות שתוארו כ:

1. מנהל המתמקד במשימה – ארגון והגדרה של המשימה והיחסים בין הקברניט ובין צוותו.

2. מנהל מתחשב (התמקדות בבני-אדם) – התנהגות המלמדת על ידידות, אמון, הערכה וחמימות ביחסים בין הקברניט ובין צוותו. לכך קוראים פונקצית ה"תחזוקה", כלומר הדגש הוא בשמירה על יחסים טובים.

פעולות טיפוסיות תחת הכותרת "מנהל משימתי" כוללות

• המנהיג מבהיר את גישתו לצוות
• שולט ביד ברזל
• מבטיח שאנשי הצוות יבינו את תפקידו
• שומר על תקני ביצוע מוגדרים

פעולות טיפוסיות תחת הכותרת "התחשבות" כוללות:

• מוצא זמן להאזין לחברי הצוות
• דואג לרווחת חברי צוות
• מתייחס לחברי הצוות כאל שווים
• ידידותי ומשתף פעולה

מסקנות

הדבר המעניין היה כי בעוד הממונים חשבו כי הקברניטים האפקטיביים ביותר הם אלו שהצד המבני חזק אצלם (מיקוד משימה), חברי הצוות סברו כי הקברניטים הטובים ביותר הם אלו שהצד המבני וצד ההתחשבות חזקים אצלם באותה מידה.

הבחנה זו בין התמקדות במשימה ובין התמקדות בבני-אדם איננה הבחנה של שחור-לבן; מרבית המנהלים מדורגים אי-שם בין שני הקצוות. אנו כמנהלים חייבים לדעת כיצד "לקרוא" את המנהלים הכפיפים לנו ואו את העובדים הכפפים לנו ולנווט את ההתנהלות שלנו על פי הנקרא בשטח.

עוד על המחקר תוכלו למצוא בספרו המעניין של אלן בריימן –

Leadership & Organizations

יובל קופרמן על המסרים שבין השורות

ראשית אני מעוניין לאחל לכל חיילנו שיחזרו בשלום.

שנית אני מעוניין להעיר את עינכם במספר נקודות מעניינות בתקופה זו – תקופת מלחמה.
כדאי מאוד להתבונן בדרג המנהיגים של ישראל בשעות אילו במיוחד לשם לב לניואנסים הבאים :
מי מופיע בטלביזיה
באיזה שעות
לאחר אילו מאורעות
מיהו איש המקצוע , ומי מתקשר עם העם ומדבר לליבו.
אילו נאומים רומזים על הצעדים הבאים ואילו משגרים מסר לעולם/ ליריב . בהסתכלות מפוכחת ניתן לראות סימנים רמזים ותובנות שאדם מן השורה אינו יכול לקלוט .

יובל קופרמן
על מנהיגות ניהולית

מנהיגות ניהולית בזמן מלחמה

מתוך מסקנות ועדת וינוגרד

על ראש הממשלה אולמרט:

"ראש הממשלה אחראי ליציאה ללא תוכנית מעובדת היטב ולכך שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות. הוא אחראי מיניסטריאלית ואישית לליקויים בהחלטות שהתקבלו ולליקויים בהליך קבלתם"

על שר הביטחון לשעבר פרץ:

"הוא לא שאל והוא לא פיצה על חוסר הבנתו את המערכת הצבאית"

על הרמטכ"ל לשעבר חלוץ:

"חלוץ ניצל את חוסר הניסיון של הדרג המדיני – והוא אחראי אישית ופיקודית לכישלון המלחמה"

חברים, רק שנתיים חלפו ומה קרה מאז?
התחלפו הרמטכל"ים ושרי הביטחון, אשר לדעתי הפנימו את גודל האירוע והשבר – וראו את המצב כהזדמנות נדירה לשנות ולשפר בנושאים החיוניים לביטחון ולשגשוג של המדינה והחברה בישראל. ראש הממשלה אומנם נשאר בתפקידו, אך לאור הפעילות האחרונה של צה"ל בעזה נשאלת השאלה ם הוא הפנים, למד הפגין מנהיגות…?

כאשר בוחנים את התמונה הכללית, אנו רואים הפנמה גדולה של ההערות ולימוד של השגיאות. ראשית, ניהול מלחמה מנוהל כפרויקט ענק עם תמיכה גורפת של הציבור, ותמיכת הממשלה והכנסת. תסכימו איתי שבתהליך של מנהיגות בזמן מלחמה קיימת השפעה חברתית ומכוונת על חוסנו של העורף. כאשר קיימת התמיכה, קל יותר לקבל את ההחלטות באחריות מלאה ולהציב מטרות לצבא שהוא אכן יכול לעמוד בהן.
"עופרת יצוקה" – מלחמה עם מנהיגות מעוררת הערצה

הפעילות והיציאה למלחמה בחמאס הייתה על בסיס של תוכנית מגירה אסטרטגית, תוך תהליך של קבלת החלטות מתגלגל, עם אחריות אישית, עם ניהול בקרת נזקים ותוך שתיקה מתבקשת, אשר מעצימה את הכוח ומפגינה ביטחון עצמי את מול החמאס. מפגין זאת הרמטכ"ל גבי אשכנזי שמנהל את המלחמה באופן מעורר הערצה ולא נדחף לעמוד מול סוללת המיקרופונים.

כאב לבן שממתין להיכנס לעזה וכמג"ד חי"ר בעברי, אני סומך את ידי על ההנהגה, על ההתנהלות המבוקרת תוך הבעת סולידריות ותמיכה בדרך הנוכחית. המשיכו להפגין בגרות ניהולית ופיקודית, תציבו מטרות קשות אך ריאליות, היו מוכנים לקבל את האחריות.

חזקו ואמצו והביאו את השקט והרוגע לדרום וכולי תקווה שגלעד יחזור למשפחתו אשר כמהה כל כך לראותו.

שלכם, יובל קופרמן

אתם מוזמנים לבקר בערוץ הוידאו שלי ב- YOUTUBE:

יובל קופרמן